נשימה – להוריד את מפלס המתח

Caucasian woman practicing yoga at seashore

בזמנים לחוצים או מתוחים אנו מוצאים קושי בשאיפת אויר עמוקה. כתוצאה מכך אנו מכניסים פחות חמצן ותאי הגוף מקבלים פחות חמצן. נשית האויר האויר החוצה גם כן שטחית וכתוצאה מכך תוצרי הפסולת של הנשימה מצטברים בגוף.  חוסר חמצן והצטברות הפסולת משפיעים על המצב הפיזי ועל המצב הנפשי והם באים לידי ביטוי בתחושה פיזית פחות טובה, ברמת מתח גבוהה יותר, לחץ ודאגה.  כשמתבוננים בתהליך שהתרחש ומנתחים אותו לאחור במטרה להבין מהו הגורם או המקור שהוביל לכך מבינים כי הוא תולדה של התפיסה של המיינד את המציאות החיצונית כאשר מופיע גורם מאיים אשר נקלט דרך החושים או של המציאות הפנימית באמצעות המחשבות. הפרשנות של המיינד את הסיטואציה יצרה תחושה פיזית של מתח המשפיעה על הנשימה.

תרגול יוגה המשלב טכניקות נשימה מספק לנו כלים המאפשרים לנו להוריד את רמת המתח בו אנו שורים ובכך להפחית את השלכותיה.

ויסות נשימה - פראניאמה

באמצעות תרגול אנו מווסתים את הנשימה, מעמיקים אותה ומזינים את הגוף באויר עשיר בחמצן שהינו מקור לאנרגיה ולחיוניות. בסנסקריט מכונה אנרגיה זו פראנה שמשמעותה המילולית היא “זה שנמצא בכל מקום עד אינסוף” או אנרגיית החיים.

על פי כתבים עתיקים כאשר האדם במתח יש יותר פראנה מחוץ לגוף מאשר בתוכו. כאשר יש מעט פראנה בגוף אנו מרגישים אי נוחות, תקיעות, מוגבלות, חסרי מוטיבציה, חסרי סבלנות, תשושים. מבחינה פיזית הדבר יתבטא בהפרעות נשימה או בכאבים פיזיים. כאשר יש הרבה יותר פראנה בגוף אנו חופשיים מהתופעות לעיל ומרגישים שלווים ומאוזנים.

תרגילי הנשימה מאפשרים לנו לספוג כמות גדולה יותר של פראנה ולסלק כמות גדולה יותר של פסולת. תרגילי נשימה אלו מכונים פראניאמה וזו מורכבת משתי המילים פראנה ויאמה. משמעות המילה יאמה למתוח, להתרחב. באמצעות פראניאמה, תרגול קבוע של נשימות איטיות ועומוקות בקצבים שונים אנו מרחיבים את קיבולת איברי הנשימה השונים ומאמצים דפוס נשימה שמשפיע ומאזן פיזית, נפשית ומנטלית.

נשימה והשפעה פיזית

באמצעות הנשימה אנו מעשירים את הדם בחמצן ומסלקים פחמן דו חמצני מזרם הדם. לאיכות הנשימה יש גם השפעה רבה על המערכות השונות בגוף וזאת דרך מערכת העצבים האוטונומית אשר אחראית על ויסות תהליכים בגוף שאינן מכוונים באופן מודע כמו פעילות הלב, לחץ דם, הפרשת זיעה וכו’. מערכת העצבים האוטונומית מורכבת מ-2 תתי מערכות אשר פועלות בכיוונים מנוגדים כדי למלא את משימותיהם והיא תחזוקת הגוף והתמודדות עם תחושת איום: 1) מערכת עצבים סימפתטית -פעילה בזמנים של לחץ, איום ופחד ומפעילה תגובת הילחם או ברח כמו הפסקת פעילות עיכול ושתן, הגברת קצב הלב, העלאת לחץ הדם, הזרמת דם לשרירי השלד מהאיברים הפנימיים וזאת במטרה להתמודד במצבי חירום. 2) מערכת עצבים פאראסימפתטית – מערכת הפעילה במצב של מנוחה ורגיעה, מווסתת את הפעולות השגרתיות כמו פעילות לב ונשימה, פעולות שימור ותחזוקה כמו הגברת פעולות עיכול, הפרשת פסולת מהגוף,התחדשות תאים, הפרשת הורמונים של גדילה.

הפעילות של תתי מערכות אלו מנוגדת אחת לשניה כאשר האחת מעוררת והשניה מעכבת.

על פי מחקרים נמצא כי השאיפה מעוררת ומכניסה לפעולה את המערכת הסימפתטית ואילו הנשיפה מעוררת ומכניסה לפעולה את המערכת הפאראסימפתטית. בנוסף נמצא כי מעבר לנשימה איטית ועמוקה תוך הארכת הנשיפה ביחס לשאיפה מכניס לפעולה את מערכת העצבים הפאראסימפתטית אשר מכניסה את הגוף למצב של רגיעה. נשיפות ארוכות יותר ביחס לשאיפות משפיעות על עצב הואגוס אשר מפעיל את מערכת העצבים האחראית על הרגעת הגוף באמצעות נוירוטרנסמיטור המכונה אצטיל כולין.

במהלך תרגול יוגה יש דגש על העמקת הנשימה והארכת הנשיפות ביחס לשאיפות מה שמביא להרגעת המערכות הפיזיולוגיות בגוף ולתחושה טובה באופן כללי.

פראנה ותודעה

קיימת השפעה הדדית בןי פראנה ותודעה. ככל שכמות הפראנה בגוף גדולה יותר כך האדם מרגיש טוב יותר, שבע רצון ושלו. כאשר יש פחות פראנה בגוף, האדם טרוד, מבולבל ומרגיש פחות טוב באופן כללי.

באמצעות הנשימה אנו משפיעים על רמת הפראנה ולכן אנו יכולים להשפיע על התודעה באמצעות הנשימה. שאיפה שקטה ועמוקה תגביר את הפראנה בגוף וכתוצאה מכך תוביל לשחרור התודעה מחסימות, ממחשבות ומרגשות שליליים וולהתבהרות התודעה. נשיפה עמוקה משחררת את כל מה שמיותר ומערפל את התודעה. נשימה עמוקה מובילה לתודעה צלולה, בהירה, מאוזנת ושלווה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *